כ60 אחוז מהאוכלוסיה מרכיבה עדשות מגע לרחוק ,אך ככל שעולה הגיל קשה לנו לקרוא ולהתמקד בחפצים ,שנמצאים במרחק 40 ס"מ מאיתנו ,התהליך הטבעי הזה נקרא פרסביופיה ואצל חלק מהאנשים הוא מופיע בסביבות גיל 40 ואילו אצל אחרים בגיל מאוחר יותר.
סימנים לזיהוי
- הרחקת הדף/ תפריט במסעדה כדי לקרוא ברור יותר
- חומר קריאה שנמצא קרוב מתחיל להיות מטושטש ובלילה קשה אף יותר (האם הפסקתם לקרוא ספרים לאחרונה?)
- כאבי ראש / כאבי עיניים ועייפות
התהליך הינו פרוגרסיבי טבעי ומשתנה במשך השנים עד למקסימום תוספת לקריאה . ומומלץ לשם כך לפנות לאופטומטריסט לבדיקת עיניים.
עדשות מגע מולטיפוקליות, קיימות הרבה זמן בשוק, אך השוק נתון לשינויים ולהתחדשות חומרי הגלם, שהופכים להיות נושמים יותר ובעלי אווירות חמצן גבוהה מאוד, ולכן גם עדשות מגע מתחדשות.
בעבר האופציה היחידה שהיתה קיימת בתחום עדשות מגע מולטיפוקליות היא לתת לעין הדומיננטית לראות לרחוק ,ואילו לעין הלא דומיננטית לראות לקרוב, כך שקיבלנו שילוב נכון של שני המרחקים בו זמנית.
שיטת מונוויזן (monovision)
השיטה פועלת נהדר הן בעדשות מגע קשות והן בעדשות מגע רכות ,והרבה מאוד אופטומטריסטים נוהגים להשתמש בה גם היום (יש לציין שהשיטה של המונוויזן פועלת גם בתחום ניתוחי לייזר). החיסרון של השיטה הוא בכך שנמנע מהמוח לחבר בין שתי תמונות, שמתקבלות ולכן יש חשש לאיבוד ראיית עומק ותלת מימד.
שיטות נוספות
אופצייה נוספת שקיימת היא עדשות מגע מיוחדות, שעובדות על שיטה שונה.
העדשה מורכבת מעיגולים היקפיים, אחד אחרי השני כאשר החלק המרכזי של העדשה מותאם לקריאה, והחלק ההיקפי מותאם למרחק, העיגול האמצעי מותאם לטווח הביניים .הסיבה לחלוקה נעוצה בכך שגודל האישון שלנו (החלק השחור המרכזי) משתנה בהתאם לכמות האור שנכנסת לעין, כאשר הפציינט קורא, האישון שלו מתכווץ ואז הוא מסתכל דרך אזור הקריאה, ובמנח ראש רגיל הפציינט מתבונן למרחק ,ולכן העיגול ההיקפי הוא לרחוק , הפציינט לא צריך לחשוב היכן העין נמצאת בכל רגע נתון, זהו תהליך טבעי, ולכן השיטה פנטסטית ומומלצת בחום.
בעדשות מגע מולטיפוקליות הללו, כל עין מקבלת תיקון מלא לרחוק ותיקון ראייה מלא לקרוב, ונוכל להגיע לחדות ראייה טובה מאוד, כך גם ההתאמה לקרנית מדויקת והאופטומטריסט תופר עדשות מגע בדיוק לפי מידות הפציינט. ניתן להשיג בעדשות מגע רכות ובעדשות מגע קשות.
